השתלת קרנית

טכניקות שונות

השתלת קרנית בעובי מלא

Penetrating Keratoplasty (PKP)

בשיטה זו מסירים כפתור קרנית בעובי מלא, כלומר כל שכבות הקרנית, מעין החולה ותופרים במקומה כפתור קרנית בגודל המתאים מתורם. משתמשים בטכניקה זו כאשר כל שכבות קרנית החולה פגועות או כאשר מסיבה כלשהי לא ניתן לבצע השתלה בעובי חלקי (השתלה למלרית). בשיטה זו משיגים תוצאות מצוינות מבחינת חדות ראיה אך חסרונותיה רבים וכוללים החלשה מכאנית של הקרנית, עיוות פני הקרנית, דחיית שתל וחשיפה של העין לסכנה מכל טראומה קטנה.

השתלת קרנית שכבתית אחורית

Descemet's Stripping Automated Endothelial Keratoplasty (DSAEK)

ב – DSAEK יוצרים פתח קטן בדופן עין החולה דרכה מכניסים כפתור קרנית מתורם בעובי של כעשירית המילימטר. סוגרים את הפתח שיצרנו ב 2-3 תפרים ואת שתל הקרנית מצמידים לקרנית החולה ע"י בועת אוויר. בשיטה זו ההחלמה מהירה עם שינוי תשבורת של בערך +1.0 דיופטר עקב תוספת העובי והחשוב מכל אין צורך להוציא תפרים או בעדשות מגע. הסיבוך השכיח ביותר הוא אי היצמדות של השתל למקומו מיד לאחר הניתוח. הטיפול בסיבוך זה הוא ע"י הזרקת בועת אוויר חוזרת להצמדת השתל. סיבוכים נוספים, שכיחים פחות, הם: עכירות באזור המגע בין הקרניות, הפרדות מאוחרת של השתל ודחיית אנדותל.

Descemet's Membrane Endothelial Keratoplasty (DMEK)

ב – DMEK יוצרים פתח קטן בדופן עין החולה דרכה מכניסים כפתור קרנית מתורם בעובי של כמאית המילימטר. סוגרים את הפתח שיצרנו בתפר ואת שתל הקרנית מצמידים לקרנית החולה ע"י בועת אוויר. בשיטה זו ההחלמה מהירה וכמעט ואין שינוי תשבורת, אין צורך להוציא תפרים או בעדשות מגע. הסיבוך השכיח ביותר הוא אי היצמדות של השתל למקומו מיד לאחר הניתוח. הטיפול בסיבוך זה הוא ע"י הזרקת בועת אוויר חוזרת להצמדת השתל.

השתלת קרנית שכבתית קדמית

Deep Anterior Lamellar Keratoplasty (DALK)

טכניקה זו נועדה לשמר את תאי האנדותל הבריאים ולהחליף את שכבות הקרנית הקדמיות הבעייתיות לדוגמא בקרטוקונוס, עכירויות וצלקות בקרנית.

ב- DALK מבצעים חתך ברב עובי הקרנית החולה ואז בעזרת מזרק עם מחט דקה בקצהו מזריקים אוויר לעומק הקרנית. האוויר המחפש דרך להתפשט בקלות יפריד את אזור המגע החלש ביותר בין שכבות הקרנית והוא בין הסטרומה לקרום הדצמט . כך נקבל בועת אוויר החוצצת בין הסטרומה מקדימה לבין הדצמט והאנדותל מאחור. משלימים את חיתוך עיגול הסטרומה ונקבל בקרנית המארחת דצמט חשוף. משתל קרנית התורם נקלף את האנדותל עם הדצמט ונניח על שארית קרנית המארח. כך נקבל אנדותל ודצמט של המארח ומעליהם יתפרו הסטרומה ואפיתל התורם. בטכניקה זו משמרים את אנדותל המנותח וכך הסיכוי לדחייה או לכישלון השתל פוחת וכן הניתוח מתבצע ללא כניסה לתוך העין. אין הבדל משמעותי בחדות הראיה המיטבית בהשוואה בין שיטה זו לבין השיטה של השתלת קרנית מלאה. הסיבוך השכיח ביותר הוא קרע של הדצמט הגורם למעבר להשתלת קרנית בעובי מלא. סיבוכים אחרים שכיחים פחות הם עכירות באזור המגע בין הקרניות, והיווצרות מרווח בין דצמט המארח לבין סטרומת התורם.