קרטוקונוס (KERATOCONUS)
קרטוקונוס (KERATOCONUS)
קרטוקונוס הינה הפרעה בעין האנושית הגורמת לעתים נדירות לעיוורון אך עלולה לפגום משמעותית בראייה.
אם הנכם סובלים מקרטקונוס, או הנכם קרובי משפחה או ידידים של חולה בקרטוקונוס, מידע זה מיועד לכם. המידע יעזור לחולה בקרטוקונוס להבין טוב יותר את ההפרעה שלו ותסייע למי שבאים במגע יומיומי עם חולי קרטוקונוס להעריך נכונה את מהות הבעיה והשפעתה על חיי המטופל.
השתדלתי למעט ככל האפשר בלשון טכנית ולתאר את העין האנושית ואת הקרטוקונוס במונחים קלים להבנה.
הקרנית
העין נתונה בתוך מעטפת לבנה ונוקשה הנקראת לובן העין. הקרנית היא האשנב השקוף במעטפת זו המאפשר לדמות העצם שעליו מסתכלים לחדור בצורת גלי אור אל פנים העין. פני הקרנית הוא המקום שבו מתחיל האור את מסעו אל תוך העין. תפקיד הקרנית הוא לאסוף ולמקד דמויות חזותיות. מאחר שהיא נמצאת ממש בחזית, כמו זגוגית קדמית של מכונית, היא קרבן להתעללות רבה מצד העולם החיצוני.
הקרנית מעוצבת באמנות כזו, שרק העדשות היקרות ביותר מעשה ידי-אדם יכולות להשתוות למידת הדיוק שלה. חלקות הקרנית ותבניתה חשובות לתפקודה הנאות, באותה מידה שחשובה שקיפותה. אם נפגמות חלקות המשטח או צלילות הקרנית, הראייה משתבשת.
אף על פי שהקרנית נראית כקרום צלול אחד, היא למעשה מורכבת מחמש שכבות רקמה נפרדות אשר לכל אחת תפקיד ייחודי. השכבה החיצונית הדקה, הנקראת אפיתל, היא מחסום מפני זיהום הקרנית והעין. דרך כלל פגיעה באפיתל היא תנאי מקדים לחדירת גורם זיהומי אל השכבה האמצעית (משתית) של הקרנית, המורכבת מסיבי קולגן וחלבונים. השכבה הפנימית, תאי האנדותל, תפקידה להוציא את הנוזלים מהקרנית ולשמור על קרנית דקה
אנו יכולים לחיות עם צלקות גדולות מאוד על גופנו ללא בעיה, למעט פגיעה במראה האסתטי שלנו. לא כן, הקרנית! אפילו צלקת זעירה עלולה לפגום בראייה. בלי קשר לתפקוד חלקיה האחרים של העין, תשפיע קרנית מצולקת, עכורה או מעוותת על הראייה.
מה גורם לקרטוקונוס?
כפי שהסברנו קודם, קרטוקונוס מתאפיין בהבלטות של הקרנית, המעוגלת בדרך כלל, ומצב זה גורם לעיוות הראייה. תופעת הקרטוקונוס מוכרת לפחות מאתיים שנה, אף על פי שעד אמצע המאה שעברה לא קיבלה תיאור נכון ולא הופרדה מבעיות דומות בקרנית.
הסיבות למצב זה עדיין אינן ידועות למרות היכרותנו הממושכת עמו. במרוצת הזמן הצטבר אוסף גדול של מחקרים בנושא והוצעו תיאוריות רבות.
אחת ההשקפות המדעיות גורסת, כי קרטוקונוס הוא התפתחותי (כלומר גנטי) במקורו. מכאן משתמע, שהוא תוצאה של גדילה לא-תקינה, פגם מולד במהותו. לפי השקפה אחרת, קרטוקונוס מייצג מצב ניווני. השקפה שלישית מציעה, כי קרטוקונוס הוא משני לתהליך חולי אחר. רעיון זה נבע מהעובדה, שהוא עשוי להתגלות אצל ילדים עם תסמונת דאון או דלקות עיניים חוזרות ובדרך כלל פוגע בשתי העיניים.
הבסיס להשקפה, כי הקרטוקונוס מושפע מהתורשה, נעוץ בסדרת מחקרים המראים, כי לכ-13% מן המטופלים יש קרובי משפחה הסובלים ממחלה זו. אם אין בידך ראיות להופעת קרטוקונוס במספר דורות רצופים במשפחה, קיים סיכון של 1 ל- 10 בלבד שצאצאך יסבול מדרגה כלשהי של קרטוקונוס.
מי נפגע מקרטוקונוס?
תפוצתו הממשית של הקרטוקונוס אינה ידועה. המחלה אינה נחשבת לאחת ממחלות העיניים הנפוצות, אך ללא ספק אינה נדירה. ההערכה היא, שאחד מכל 2000 איש באוכלוסיה הכללית סובל ממחלה זו. הוא מופיעה בדרך כלל בצעירים בתקופת ההתבגרות המינית או בשנות העשרה המאוחרות. הוא נפוץ בעולם, בלא תבנית גיאוגרפית, תרבותית או חברתית מובהקת.
תסמינים וסימנים
התסמין הראשון לקיומו של קרטוקונוס אצל מטופל הוא טשטוש ועיוות הראייה. בשלבים המוקדמים ניתן לתקן מצב זה על ידי משקפיים, המחייבים שינויים תכופים מבחינת קוצר הראייה ותיקון האסטיגמציה. תהליך הידקקות ועיוות הקרנית נוטה להבלם סביב גיל 40 . בעזרת צילום הקרנית ע"י מכשיר הנותן מפה טופוגרפית של הקרנית ניתן לאבחן קרטוקונוס ולעקוב אחר התקדמות העיוות בקרנית. על מנת לקבל צילום אמין של הקרנית יש להימנע מהרכבת עדשת מגע למשך שבוע טרם הבדיקה. קורה שתהליך ההידקקות מהיר מאוד ובשלב מתקדם עלול המטופל לחוש ערפול פתאומי של הראייה באחת העיניים, שיעלם בתוך שבועות או חודשים. תופעה זו נקראת "מַיֶמֶת חריפה" ונגרמת עקב עירוי פתאומי של נוזל לתוך הקרנית המתוחה. במקרים מתקדמים נוצרות צלקות שטחיות בחוד בליטת הקרנית הגורמות להחמרה נוספת במצב הראייה.
כיצד מטפלים בקרטוקונוס?
מטרת הטיפול היא תיקון הראייה. במקרים לא קשים, ניתן להשיג מטרה זו בעזרת משקפיים. אולם רוב הסובלים מקרטוקונוס זקוקים לעשות מגע כדי לתקן את הראייה במידה מספקת. במקרים קשים עשוי להיווצר הצורך בהשתלת קרנית.
עדשות מגע
כאמור, בשלבים המוקדמים של הקרטוקונוס ניתן להשתמש במשקפיים לתיקון קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם מתונים. עם התקדמות המחלה, המשך הידקקות והתבלטות הקרנית יוצר צורה מיוחדת של אסטיגמטיזם. צורה זו אינה ניתנת לתיקון בעזרת משקפיים ולעתים קרובות מטופלת בדרך הטובה ביותר בעזרת עדשות מגע.
כדי לתקן את עיוות הראייה המתגלה לעיתים קרובות אצל חולי קרטוקונוס, פותחו סוגים רבים של עדשות מגע. סוג העדשות הנפוץ ביותר נקרא "עדשה קשיחה חדירה לגז" (RGP). לעדשות אלה מספר תכונות העושות אותן אידיאליות לקרטוקונוס:
- הן מתקנות כמעט כל קוצר-ראייה ואסטיגמטיזם הקשורים לקרטוקונוס.
- הן מאפשרות לקרנית לנשום חמצן ישירות דרך עדשת המגע.
- קל להרכיב, להסיר ולנקות אותן.
- ניתן להתאים אותן בדיוק לפי התבנית המיוחדת של העין הפגועה בקרטוקונוס.
התאמת עדשות מגע לקרטוקונוס מחייבת זהירות רבה ומומחיות גדולה. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות ובהחלפות תכופות של העדשות, עקב שינויים קלים ובלתי צפויים בתבנית הקרנית.
נוסף לעדשות המגע הקשות (RGP) קיימות עדשות מסוגים אחרים: עדשות מגע רכות לפי הזמנה, עדשות מורכבות (עדשות קשות המורכבות על עדשות רכות), ועדשות סקלרליות. חשוב לזכור, כי יש כל הזמן חידושים והתקדמות בתחום עדשות המגע. לכן, אם ניסית בעבר עדשות מגע מסוג מסוים והניסיון לא עלה יפה עקב אי-נוחות או אי-תיקון-הראייה, כדאי מאוד להיפגש מפעם לפעם עם רופא העיניים שלך כדי לברר מה הם החידושים האחרונים בתחום הטיפול בקרטוקונוס. הרוב המכריע של בני אדם החולים בקרטוקונוס מרכיבים עדשות מגע בנוחות במשך כל היום ונהנים משיפור משמעותי בראייה. הרכבת עדשות מגע מאפשרת לרוב בני האדם לנהל אורח חיים שגרתי, עם הפרעה קלה או ללא כל הפרעה להשגת מטרות לימודיות, יעדי קריירה או פעילויות ספורטיביות ופעילויות פנאי. חשוב לזכור, כי מצליחנים רבים מרכיבים עדשות מגע: ספורטאים מקצוענים, שחקנים ושחקניות מפורסמים, מגישי תוכניות טלוויזיה, רופאים, עורכי דין ואנשי עסקים. בני אדם מכל שכבות האוכלוסייה למדו להערך את יתרונות החיים עם עדשות המגע. רובם החלו להרכיבן לאחר אבחנת המחלה והרוב המכריע ימשיכו להרכיבן בהצלחה במשך כל ימי חייהם. יש לציין כי למרות העובדה שעדשות מגע גורמות לעתים קרובות לשיפור משמעותי בראייה, הרכבתן אינה מרפאת קרטוקונוס ואינה משנה את מהלך המחלה.
טבעות בקרנית
כאשר מתפתחת חוסר סבילות לעדשות מגע או כאשר עדשות המגע נופלות לעיתים קרבות ניתן לשקול השתלת טבעת לקרנית. הטבעת הינה פיסת פלסטיק בצורת חצי עיגול המושתלת לתוך הקרנית דרך חתך זעיר ותפקידה לשטח את הקרנית על מנת שעדשת מגע תשב טוב יותר על הקרנית ולא תיפול. הטבעות עוזרות בחלק מהמנותחים למטרה הנ"ל ובחלק קטן מהמנותחים אף משפרת את הראיה עם משקפיים. שיפור הראיה עם משקפיים הוא מיקרי ולכן לא מומלץ להשתיל טבעות רק מתוך רצון להיפטר מעדשות מגע. הטבעות לא נועדו לעצור התקדמות קרטוקונוס.
קרוסלינקינג
הטיפול היחיד שנועד לעצור התקדמות קרטוקונוס הינו הקרוסלינקינג. מטרת טיפול זה לחזק את הקשרים בשלד הקרנית ע"י שימוש בטיפות ויטמין 2B (ריבופלבין) ואור אולטראסגול. ניתן לקרוא בהרחבה על טיפול זה בהפניה – קרוסלינקינג
השתלת קרנית
בכ- 20% מהמטופלים בקרטוקונוס יש צורך בהשתלת קרנית. בתהליך זה מסירים חלק גדול ממרכז הקרנית של האדם החולה בקרטוקונוס ומחליפים אותה בקרנית של אדם שנפתר זמן קצר לפי כן. קיימים בנקי עיניים, המרכזים קרניות בריאות של נפטרים ונענים לפניות של מנתחי עיניים הזקוקים לקרניות אלה. זוהי מערכת מאורגנת ומתוחכמת ביותר. ניתוחי השתלות קרנית נפוצים ביותר והצלחתם גדולה. סבירות הדחייה נמוכה יותר מבכל איבר מושתל אחר ואינה מחייבת לקיחת תרופות מדכאות חיסון במשך כל החיים, מאחר שאין אספקת דם לקרנית.
למרות שיעור הצלחה של 95% בהשתלות קרנית המבוצעות כטיפול בקרטוקונוס, כרוכים בניתוח זה סיכונים רציניים, כמו בכל ניתוח אחר. במקרים שבהם ההשתלה אינה מצליחה, ייתכן שהשתלות נוספות תצלחנה. ישנם מקרים נדירים של חזרת תופעת הקרטוקונוס בקרנית המושתלת או אבדן ראייה מלא בעקבות הניתוח. בדרך כלל נשקלת אפשרות השתלת קרנית רק במקרים שבהם לא ניתן להרכיב עדשות מגע או שהן אינן משפרות בצורה מספקת את הראייה.
גם אם השתלת קרנית חדשה תפתור את הבעיה הבסיסית של אי-סדירות פני הקרנית, יהיה צורך בדרך כלל להתאים משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה. במקרים רבים יהיה צורך בעדשות מגע קשות כדי לתקן את עיוות הקרנית, המתרחש לעיתים בעקבות ניתוח ההשתלה, ללא קשר למומחיותו של המנתח.
במה כרוך ניתוח השתלת קרנית?
ניתוחי העיניים הגיעו לרמה מרשימה של הצלחה, יעילות ונוחות יחסית. הניתוח להשתלת קרנית הוא המוצלח ביותר מבין כל ניתוחי ההשתלה, והטכניקות משתפרות ללא הרף. בדרך כלל מבוצע הניתוח בנוהל של חולה-חוץ, בהרדמה כללית או מקומית. לעיתים מומלץ על אשפוז בבית החולים ללילה אחד. בסיום הניתוח יש לסייע למטופל להגיע לביתו, שם עליו להקפיד על סגנון חיים רגוע למשך כמה ימים. הכאב או אי-הנוחות אשר חשים רוב המושתלים בעקבות הניתוח, קלים להפליא. משך ההיעדרות מהעבודה ישתנה מאדם לאדם ולפי סוג העבודה. בדרך כלל חוזרים לעבודה שאינה כרוכה במאמץ כעבור שבוע או שבועיים.
במהלך הניתוח ישתמש המנתח בטרפין, מכשיר היי-טק הדומה לסכין לחיתוך עוגיות, כדי להסיר את הקרנית המעוותת של המנותח ולחתוך פיסה עגולה דומה מקרנית התורם. אחר כך ישים המנותח את פיסת הקרנית של התורם בחור העגול בקרנית המנותח ויתפור אותם יחד. במהלך ביצוע כל הפעולות האלה ישתמש המתח במיקרוסקופ ניתוחים כדי לעקוב אחר מעשיו. החוט המשמש לאיחוי דק הרבה יותר משערה, ועין בלתי מזוינת יכולה בהחלט לא לראותו.
בדרך כלל מסירים את התחבושות יום לאחר הניתוח, אבל הראייה עוד לא תהיה ברורה. יעברו מספר חודשים עד שהראייה תתייצב ואפשר יהיה לתת מרשם למשקפיים או לעדשות מגע. משך הזמן משתנה במידה רבה מאדם לאדם, לכן יש לראות את התקופות הרשומות לעיל כמסגרות כלליות ביותר.
לפרוט על טכניקות שונות להשתלת קרנית ניתן לקרוא בהפניה – טכניקות השתלת קרנית
לחיות עם קרטוקונוס
בסופו של דבר לומדים לחיות עם קרטוקונוס, בין אם יש צורך בניתוח ובין אם לאו. בני אדם מגיבים באופן שונה על הידיעה שיש להם קרטוקונוס, ופעמים רבות יכולים דיונים קבוצתיים להקנות דעת וביטחון. חוסר ידיעה גורר לעתים קרובות פחד. ייתכן שהתרופה הפסיכולוגית הטובה ביותר היא לשתף בהתנסויותיו של היחיד אחרים שהתנסו בנסיבות דומות. בשיחותי עם חולי קרטוקונוס עולות בעיות דומות אך כמעט כל אחד חווה חוויות המיוחדות לו.
הניסיון המשותף לכולם היה כמובן היטשטשות או היחלשות הראייה בעין אחת או בשתי העיניים. כמעט כולם סיפרו על חוויותיהם מהרכבת עדשות מגע, החל בשביעות רצון מלאה וכלה באי-נוחות ובהכרה בתלות יכולת תפקודם בצורה תקינה בביצועי עדשות המגע שלהם.
המקרים הפרטיים הציגו מגוון עשיר של דפוסי התפתחות המחלה. ישנם חולים, שלמרות אבחונים בגיל צעיר כסובלים מקרטוקונוס, התבטאה מגבלתם בקלות יחסית, ולעומתם מקרים נדירים, שכללו מספר ניתוחים שורה ארוכה של עדשות מגע ומספר רופאי עיניים.
התוצאות שהתקבלו מאלה שעברו ניתוחי השתלת קרנית הן בדרך כלל מצוינות. רוב המנותחים דיווחו שנפגשו עם רופא העיניים שלהם פעמיים או שלוש בשנה.
מנקות מבט רפואית, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על קשר רצוף עם רופא העיניים ולמלא בדייקנות אחר הוראותיו. מנקודת מבט רגשית ופסיכולוגית, חשוב להבין את טיבו של הקרטוקונוס, לגבש עמדה חיובית, ללמוד לחיות עם ההפרעה, ולשוחח עליו בחופשיות עם בני משפחה וידידים. אם אפשרי הדבר, חשוב לשוחח עם אחרים הסובלים מקרטוקונוס. שיחה כזו עשויה להביא את התועלת הרבה ביותר.
חלק מחולי הקרטוקונוס מדווחים על הפרעות קשות בראייה עקב מצב הקרנית. למרות מצבם זה השיגו אנשים אלו הישגים משמעותיים בתחומי פעילותם.
מסתבר, כי יש אנשים השומרים בסוד את דבר מחלתם, שמא יפריע להם לקבל עבודה ולזכות בקידום. אולם, חשוב להדגיש כי קרטוקונוס אינו צריך למנוע את השגת מטרותיך. בני אדם, המסתדרים בהצלחה עם מגבלות הקרטוקונוס, מפתחים מנגנוני התמודדות משלהם. אלה כוללים הרכבת משקפיים בעת נהיגה, הצטיידות בעדשות מגע חלופיות ותכנון נסיעות מראש, אפילו בתוך העיר, היות שקריאת שלטים הנושאים שמות רחובות מהווה לעתים קרובות בעיה. יש להקדיש זמן במשך היום להסרת עדשות המגע ולמתן מנוחה לעיניים.
את/ה ורופא העיניים שלך
חשוב לטפח יחסים טובים עם רופא העיניים, מאחר שייתכן כי יהיה עליך להיפגש אתו לעתים קרובות במשך תקופה ארוכה. יש לבטוח ברופא ולא לחשוש מהצגת שאלות. בדרך כלל, רופאי עיניים הם אנשים עסוקים מאוד, אך אסור להם לעולם להיות עסוקים מכדי לדון אתך במצבך. עליך למצוא רופא עיניים שתרגיש אתו בנוח ולשמור עמו על קשר רצוף.
רופא העיניים שלך זקוק לשיתוף פעולה מצדך. אין לו שליטה על מה שקורה בין ביקור לביקור. יש לראות את הרופא כשותף לטיפול בעיניך,אך לזכור כי האחריות לשלומן מוטלת בראש ובראשונה עליך. הרופא הוא אדם בעל ידע, יועץ שיגבש תכנית טיפול ו/או ייתן מרשמים לתרופות במסגרת תכנית טיפולית כזאת. יישום התכנית מוטל עליך. אם לא תקפיד על טיפול נכון בעיניך, לא סביר לצפות שאחר יעשה זאת במקומך.
ניתוח מוצע בדרך כלל אם אין ביכולתך לנהוג או לתפקד כהלכה בעבודתך גם בעת הרכבת עדשות מגע, או אם אין ביכולתך להרכיב עדשות מגע. אם ההמלצה על ניתוח מעוררת בך ספקות, כדאי להיוועץ במומחה נוסף הנמצא מחוץ לתמונה.
עליך להגיב באופן מידי על כל שינוי במצב עיניך או בראייתך. אם מתגלות תופעות של טשטוש, תחושת דגדוג, גירוי, דמעת או הפרשה כלשהי, יש לפנות מיד לרופא העיניים. תופעה כזו עלולה להצביע על בעיה בסבולת העיניים כלפי עדשות המגע או על צורך בהתאמה מחדש. עליך להקפיד כמובן על הטיפול השוטף הרגיל בעיניך ולהימנע משימוש בחומר כלשהו, שלא קיבלת מרופא העיניים שלך. נשים צריכות להיזהר בעת השימוש בחומרי איפור. כל מי שסובל מקרטוקונוס חייב להרכיב משקפי מגן בעת שחייה, עבודה בגינה או עיסוק בפעילות ספורטיבית. אם יש לך קשר עם רופא מומחה אחר, כמו רופא פנימי וכדומה, עליך להקפיד לדווח גם לו על הקרטוקונוס שלך.
תגובות
שלום רב,
אני בת 43 מרכיבה עדשות מגע רכות כ25 שנים ומעוניינת להסיר את המשקפיים. המספרים הם 2.5- בשתי העיניים קרוב ל20 שנים. בבדיקות ההתאמה לניתוח לייזר שעשיתי נמסר לי כי הנני סובלת מקרטוקונוס קבוע.
הם ישנה דרך כיום להסיר את המשקפיים למרות הבעיה שלי?
תודה רבה
ליאת יש לברר האם זה קרטוקונוס או מבנה קרנית הנובע מהרכבה ממושכת של עדות מגע. לשם כך עליך להסיר עדשות מגע לפחות שבועיים ולחזור על מיפוי הקרנית.
אם אכן קרטוקונוס אז אין טיפול לייזר טוב
טיפול הקרוסלינקינג לא ״מקפיא״ את צורת הקרנית אלא מחזק קשרים בין סיבי קולגן המרכיבים את הקרנית. לכן, טיפול קרוסלינקינג לשם עיצוב מבנה הקרנית אינו רלוונטי